ניתוח לכריתת  שקד ואנדואיד (שקד שלישי)

זהו אחד הניתוחים הנפוצים בילדים ואלפי ניתוחים מבוצעים בישראל מדי שנה.

הסיבות לניתוח לכריתת שקדים כוללות:

1. דום נשימה בשינה (הסיבה העיקרית לניתוח בילדים).

2. דלקות שקדים חוזרות (5-6 בשנה)

3. אבצס פריטונסילרי (אבצס מסביב לשקד)

הניתוח נעשה בהרדמה כללית דרך הפה.  ישנם שיטות מרובות לכריתת השקדים ובשנים האחרונות

נכנסו טכנולוגיות חדשות לשימוש (דוגמת קובלשיין= גלי רדיו). המטרה הניתוחית היא לכרות את השקד

ללא פגיעה בשירירים שנמצאים עמוק לו. סה"כ התוצאות די זהות בכל השיטות הניתוחיות. רמת הכאבים

וחזרה לכלכלה רגילה מופחתות מעט בשיטת הקובלציה. הסיכון הדימומי זהה בכל השיטות. לאחרונה

נכנסו לשימוש גם שיטות של כריתה חלקית (צמצום נפח) שמובצעות ע"י מכשיר קובלשיין או מיקרודברידר.

שיטות אלה מלוות ברמת כאב פחותה אך מאידך הם מותירות רקמת שקד שיכולה לצמוח מחדש (באחוז קטן).

ההחלמה מהניתוח אישית לכל מנותח. ילדים בד"כ מחלימים מהר יותר ממבוגרים. התלונות העיקריות

כוללות כאבי גרון וקושי בבליעה. שיא הכאבים מופיע ביום 2-3 ולרוב חולף לחלוטין לאחר כשבוע.

הסיבוכים של ניתוח שקדים כוללים: 1. התייבשות  עקב העדר שתייה ואכילה. לכן חשוב להתעקש ולנסות

ולהשקות את הילד למרות הסבל שלו כדי למנוע מצב של התייבשות. 2. דימום מהלע- תופעה שקוראת

ב 1% מהמנותחים. לרוב הדמם קל ונעצר לבד ללא צורך בהתערבות. במיעוט מהמקרים יש צורך לחזור לחדר ניתוח לעצירת הדימום. למרות שזהו סיבוך נדיר יש צורך השגחה מצד ההורים והמשפחה בשבוע הראשון לאחר הניתוח כוון שדמם זה יכול גם להסתיים באסון.

העדר שקדים נתפס בעבר כמצב המגדיל סיכון לזיהומים ב דרכי הנשימה התחתונות (דלקת ריאות וכו). דבר זה הוכח כלא נכון לחלוטין. מלבד לשקדי החך יש רקמה לימפתית דמוית שקד גם בלשון ובלע האחורי העליון שמספקות הגנה מספקת מזיהומים. כך שכריתת שקדים מקטינה באופן משמעותי את זיהומי הלע ואינה מגדילה סיכון לזיהומים אחרים.

כריתת השקד השלישי (אדנואיד) נעשית דרך הפה גם כן תוך שימוש בראי (כוון שהאדנואיד נמצא בחלק האחורי של האף ולא ניתן לצפיה ישירה). גם הכריתה הנ"ל יכולה להתבצע בשיטות מרובות. ההחלמה מניתוח כריתת שקד שלישי בלבד קלה ומהירה מניתוח כריתת שקדים. החזרה לכלכלה רגילה מתבצעת תוך 1-2 ימים והסיכון לדמם נמוך באופן משמעותי (לעומת ניתוח שקדים).

הסיבוכים לאחר ניתוח זה נדירים וכוללים דמם קל מהאף וחזרת הבעיה המקורית (כוון שבניגוד לשקדים האדנואיד לא נכרת באופן מלא אף פעם). במקרים של אי ספיקה של החך הרך וחך שסוע חלקי חשוב לבצע כריתה חלקית של האדנואיד אחרת יש סיכון לדלף של מזון ונוזלים מהלע לאף.