ליקויי שמיעה

מסלול גלי הקול נקלטים באוזן החיצונית, ראשית באפרכסת, ואחר כך הם מועברים דרך תעלת השמיעה לאוזן התיכונה. באוזן התיכונה קיימים עור התוף, חלל התוף ושלוש צמות השמע. הם משמשים כמערכת הגברה פנימית לגלי הקול, אותם הם מעבירים לאוזן הפנימית. שם, גלי הקול נעים כגלים בתוך הנחל הפנימי ומגיעים, לפי התדירות שלהם, לאזורים שונים בתוך השבלול. תנועת הנחל מגרה את תאי השערות, אשר נמצאים לאורך השבלול. כתוצאה מכך נוצרים פוטנציאלים חשמליים, המועברים דרך סיבי עצב השמע למרכזי השמיעה במוח

סוגי ליקויי שמיעה

ליקוי שמיעה הולכתי: ליקוי שמיעה זה נגרם כתוצאה מבעיה שמקורה באחד ממרכיבי האוזן החיצונית או האוזן התיכונה. כתוצאה מכך נפגמת ההולכה התקינה של גלי הקול אל האוזן הפנימית. דוגמאות לכך הן התפתחות לא תקינה של תעלת השמיעה או עצמות השמע או זיהומים חוזרים ונשנים באוזן התיכונה. בדרך כלל, ליקוי שמיעה הולכתי ניתן לתיקון באמצעים רפואיים בעזרת תרופות או כירורגיה.

ליקוי שמיעה עצבי: ליקוי שמיעה זה נגרם כתוצאה מבעיה בשבלול או בעצב השמיעה. השבלול מתרגם את הוויברציות של גלי הקול לפוטנציאלים חשמליים עצביים. עצב השמיעה מעביר את המסרים החשמליים למרכז השמיעה שבמוח. ככלל, לא ניתן לתקן ליקויי שמיעה עצביים. מקרים בהם ניתן להתערב בעזרת תרופות או כירורגיה, לפני שנזק תמידי ייגרם, כוללים, בין היתר, זיהומים באוזן הפנימית, מחלות אוטואימוניות, בריחת הנוזל הפנימי, תסמונת מניר (הצטברות של הנוזל הפנימי)..

ליקוי שמיעה מעורב: ליקוי שמיעה זה נגרם כתוצאה משילוב של ליקוי שמיעה הולכתי וליקוי שמיעה עצבי.

סיבות לליקוי שמיעה

ליקוי שמיעה מולד: ברוב הגדול של המקרים הליקוי הוא עצבי ואינו משתפר עם הזמן. כ- 1/3 מהמקרים הם על רקע תורשתי (גנטי). מתוכם 70% מועברים בתורשה רצסיבית (ז"א שני ההורים צריכים להיות נשאים או חולים במחלה כדי שלילד יהיה ביטוי של לקות שמיעה). ברוב הגדול של המקרים ההורים נשאים ללא ביטוי של ליקוי שמיעה ורק שילוב של גן פגום מכל אחד מההורים יגרום לליקוי שמיעה. כיום חלק לא מבוטל מהגנים הפגומים ניתן לזיהוי בבדיקות גנטיות. ישנה חשיבות גבוה לזיהוי מוקדם של ליקוי שמיעה, במיוחד במשפחות עם רקע גנטי לכך. בחלק מהמקרים הליקוי שמיעה מופיע כחלק מתסמונת . ב 30% מהמקרים התורשה דומיננטית (ז"א מספיק גן פגום מאחד מההורים כדי שהילד יבטא ליקוי שמיעה).

ב 2/3 הנותרים ליקוי השמיעה מסיבות הוא מסיבות מגוונות שאינם קשורות לתורשה למשל:

  • זיהומים תוך רחמיים כגון CMV, הרפס, אדמת.

  • פגות

  • תרופות שנלקחו ע"י האם בהריון

  • צהבת של הילוד

  • תרופות אוטוטוקסיות שניתנו לילוד

ליקוי שמיעה נרכש:זהו הליקוי השכיח בילדים. ברוב המקרים מדובר בליקוי הולכתי שנובע ממחלה באוזן תיכונה ואז לרוב הליקוי הפיך. כאשר יש ליקוי עצבי נרכש לרוב אין שיפור אלה החמרה עם הזמן.

סיבות לליקוי שמיעה נרכש:

  • דלקות אוזן תיכונה (הולכתי והפיך)

  • נוזלים באוזניים (הולכתי והפיך)

  • דלקת אוזן תיכונה כרונית (הולכתי לעיתים הפיך, תלוי בדרגת הפגיעה בעצמות השמע)

  • טראומה לראש (אוזן) – לרוב עצבי ואינו הפיך

  • חשיפה לרעש- עצבי ולא הפיך

  • מחלות וירליות שפוגעות באוזן הפנימית

בדיקות שמיעה

בדיקת קולנים- בדיקה בסיסית שהרופא יכול לבצע במשרדו. נותן מידע ראשוני מאד, מוגבלת בילדים.

בדיקת שמיעה התנהגותית- זאת הבדיקה הנפוצה ביותר בשימוש היומיומי.  בדיקות שמיעה התנהגותיות דורשות שיתוף פעולה מצדו של הילד ומבוצעות בחדר אטום. בעזרת מכשיר הנקרא אודיומטר ניתנים צלילים, רעשים, וקולות דיבור בתדירויות שונות, מ- 125 Hz עד 8000 Hz, ובעצמות שונות הנמדדות ביחידות של דציבלים (dB).. סוג הבדיקה מותאם לגיל הילד. בילדים רכים הבדיקה מתבססת על תגובות של הילד למקור קול דוגמת הפניית ראש ומבט. בגילאים בוגרים יותר משתמשים בהתניה, כאשר בתגובה לצליל, הילד מתבקש, לדוגמה, להכניס קובייה לקופסה. מבדיקה השמיעה ניתן לקבל אינפורמציה מרובה (תלוי בגיל הילד) דוגמת : סף השמיעה לדיבור, הולכת אויר והולכת עצם בכל אוזן ועוד.

טימפנומטריה-  בדיקה שבודקת את הלחץ באוזן התיכונה ואת גמישות התנועה של עור התוף ועצמות השמע. הבדיקה אינה בודקת שמיעה והיא בדר"כ נלווית לבדיקת שמיעה ומשלימה את המידע.

OAE – בדיקת הדים כוכלארים. זאת בדיקה פשוטה יחסית שאינה דורשת שיתוף פעולה ואינה מצריכה שימוש בהרדמה. המכשיר משמיעה צליל בעוצמה ותדר שונים וקולט את התגובות (הדים) של האוזן כתגובה לגירוי הקולי. משתמשים בבדיקה זאת לסינון שמיעתי של ילודים. כאשר יש ליקוי שמיעה מעל 30 דב ההדים נעלמים ולכן בדיקה זאת לא טובה לכימות ליקוי השמיעה.

BERA-  בבדיקה זו נבדקת הפעילות החשמלית של עצב השמע וגזע המוח בתגובה לגירוי שמיעתי. לצורך הבדיקה, הילד עובר הרדמה קלה, מחברים לראשו אלקטרודות, ושמים אזניות על אוזניו. צליל שנשמע כ"קליק" מועבר דרך כל אזנייה בנפרד. פעילות המוח כתוצאה מגירוי עצב השמיעה וגזע המוח בתגובה ל"קליקים" נרשמת. התוצאות מעובדות על-ידי מחשב. הבדיקה מאפשרת קבלת סף שמיעה בתדרים ייחודיים ומאד מהימנה.