ניתוחי אזניים

 

ניתוח צינוריות

זהו הניתוח הנפוץ ביותר בילדים. הסיבות העיקריות לביצוע הניתוח כוללות: ליקוי שמיעה עקב נוזל באוזן תיכונה ודלקות אוזניים חוזרות. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית קצרה. מבוצע חתך זעיר בעור התוף, שאיבה של הנוזל שנמצא באוזן תיכונה והחדרה של צינורית (כפתור) דרך החור בעור התוף.

זהו ניתוח קצר ולרוב ללא סיבוכים. לאחר הניתוח יתכנו הפרשות מהאוזניים (בעיקר לאחר כניסת מים) שמצריכות טיפול ע"י טיפות אוזניים. הצינורית נפלטת לרוב לאחר שנה. במקרים הנדירים שהצינורית לא נפלטת עצמונית לאחר שנתיים נהוג לבצע הוצאה יזומה. השיפור השמיעתי קורה באופן מהיר לאחר הניתוח ונותר כל עוד הצינורית פתוחה.

ניתוח לסגירת נקב בעור התוף

נקב בעור התוף נובע בעיקר מדלקות אוזניים חוזרות. כאשר הנקב לא נסגר לאורך חודשים ושנים

הסבירות שייסגר עצמונית זעומה ולכן מומלץ לבצע ניתוח לסגירתו. ישנה חשיבות לגיל המנותח

(לרוב מעל גיל 8 שנים) ,שכיחות דלקות האוזניים, גודל הנקב ומיקומו בהצלחת הניתוח. המטרה

העיקרית של הניתוח היא למנוע המשך זיהומים של אוזן תיכונה ע"י חידוש מחסום עור התוף.

בחלק מרבי של המקרים יש גם שיפור שמיעתי לאחר הניתוח. קיימות מספר טכניקות לביצוע הניתוח.

הבסיס כולל הרמת עור התוף גירוי שולי הנקב והנחת שתל מתחתיו. השתל נלקח לרוב ממעטפת

שריר הנמצאת מעל האוזן אך קיימים גם חומרים אחרים. ההצלחה המדווחת בניתוחים אלה

נעה בין 75-95% (תלוי בגורמים שציונו).

מסטואידקטומיה

ניתוח זה נועד לנקות את חלל האוזן התיכונה וחלל המסטואיד הנמצא אחורית לאוזן ממחלה פעילה. ברוב המקרים מדובר בדלקת כרונית באוזן תיכונה עם/בלי כוליסטאטומה. הגישה בדר"כ כוללת חתך מאחורי האפרכסת ופתיחה ע"י קדיחה של עצם המסטואיד וחיבורה לחלל אוזן תיכונה. קיימות שיטות כירורגיות מגוונות אך המטרה הבסיסית זהה להגיע לאוזן יבשה, ללא דלקת פעילה. בנוסף נעשה ניסיון לשקם את השמיעה במידה וניתן. לעיתים השמיעה לאחר הניתוח גרועה יותר מאשר לפניו. זהו ניתוח מורכב יחסית האורך בין 3-5 שעות. הסיבוכים יכולים לכלול פגיעה בשמיעה, פגיעה בעצב הפנים, דליפת נוזל מח ועוד. סיבוכים אלה נדירים יחסית. כוליסטאטומה בילדים  אגרסיבית יותר ונוטה לחזור למרות ניתוח מיטבי ולכן נהוג לבצע ניתוח חוזר יזום כ 9-12 חודשים מהניתוח הראשון.