חבלות פנים בכלל וחבלות אף בפרט שכיחות למדי בילדים. ברוב המקרים מדובר בחבלה לרקמות הרכות שגורמות לדמם תת־עורי ולנפיחות ניכרת. השכיחות של שבר באף נמוכה יותר בילדים בהשוואה למבוגרים. שברים באף גורמים בעיקר לשינוי קוסמטי, ולעיתים נדירות יותר עלולים לגרום גם להפרעה נשימתית.

​

בשלב הראשון לאחר חבלה חשוב לעצור את הדמם האפי ולהפחית את הכאב של הילד. תיקון של שבר אפי ניתן לבצע רק כאשר האף אינו נפוח. כיוון שהאף מתנפח תוך מספר שעות מהחבלה, באופן מעשי נדיר שמבוצע תיקון שבר באופן מידי. הזמן שעובר מהחבלה ועד שהילד נבדק על ידי רופא אף־אוזן־גרון במיון בית החולים בדרך כלל ארוך, וברוב המקרים האף כבר נפוח.

​

בפניה הראשונית לא ניתן לבצע תיקון ממשי. עם זאת, חשוב לבדוק את הילד ולשלול דימום בתוך מחיצת האף, דליפת נוזל מח מהאף או גופים זרים בחלל האף. אין כל ערך לביצוע צילום רנטגן לאף, והוא אינו מוסיף דבר בהחלטה הטיפולית.

​

הילד צריך להגיע לבדיקה חוזרת כ־4–7 ימים לאחר החבלה. במועד זה לרוב הנפיחות נסוגה וניתן להתרשם מצורת האף ולקבוע אם יש צורך בתיקון. חשוב להביא תמונה ברורה של הילד טרם החבלה שתשמש להשוואה. הפעולה נעשית דרך האף ללא חתכים חיצוניים, ובילדים מדובר לרוב בהרדמה כללית – גם לכך יש שיקולים שיש להביא בחשבון.

​

הצלחת הפעולה תלויה במידת העיוות הקיים. במקרים שבהם נותר עיוות משמעותי, ניתן לשקול ביצוע ניתוח פלסטי של האף לאחר גיל 16 שנים.