top of page
doctor-hold-icon-health-electronic-medical-record-interface-digital-healthcare-network.jpg

ניתוחי אוזניים

ניתוח צינוריות

זהו הניתוח הנפוץ ביותר בילדים. הסיבות העיקריות לביצוע הניתוח כוללות ליקוי שמיעה עקב נוזל באוזן תיכונה ודלקות אוזניים חוזרות. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית קצרה, ובמהלכו נעשה חתך זעיר בעור התוף, שאיבה של הנוזל שנמצא באוזן תיכונה והחדרה של צינורית (כפתור) דרך החור בעור התוף.

זהו ניתוח קצר ולרוב ללא סיבוכים. לאחר הניתוח יתכנו הפרשות מהאוזניים, בעיקר לאחר כניסת מים, שמצריכות טיפול באמצעות טיפות אוזניים. הצינורית נפלטת לרוב לאחר שנה. במקרים נדירים שבהם הצינורית אינה נפלטת באופן עצמוני לאחר שנתיים, נהוג לבצע הוצאה יזומה. השיפור בשמיעה קורה באופן מהיר לאחר הניתוח ונשמר כל עוד הצינורית פתוחה.
 

ניתוח לסגירת נקב בעור התוף

נקב בעור התוף נובע לרוב מדלקות אוזניים חוזרות. כאשר הנקב לא נסגר לאורך חודשים ושנים, הסבירות שייסגר באופן עצמוני זעומה ולכן מומלץ לבצע ניתוח לסגירתו. ישנה חשיבות לגיל המנותח (לרוב מעל גיל 8 שנים), לשכיחות דלקות האוזניים, לגודל הנקב ולמיקומו בהצלחת הניתוח. המטרה העיקרית של הניתוח היא למנוע המשך זיהומים של האוזן התיכונה באמצעות חידוש מחסום עור התוף.

בחלק גדול מהמקרים יש גם שיפור שמיעתי לאחר הניתוח. קיימות מספר טכניקות לביצועו, אך הבסיס כולל הרמת עור התוף, גירוי שולי הנקב והנחת שתל מתחתיו. השתל נלקח לרוב ממעטפת שריר הנמצאת מעל האוזן, אך קיימים גם חומרים אחרים בהם ניתן להשתמש. שיעור ההצלחה המדווח בניתוחים אלה נע בין 75% ל־95%, בהתאם לגורמים שצוינו.
 

מסטואידקטומיה

ניתוח זה נועד לנקות את חלל האוזן התיכונה וחלל המסטואיד הנמצא מאחורי האוזן ממחלה פעילה. ברוב המקרים מדובר בדלקת כרונית באוזן התיכונה עם או בלי כולסטאטומה. הגישה בדרך כלל כוללת חתך מאחורי האפרכסת ופתיחה באמצעות קדיחה של עצם המסטואיד וחיבורה לחלל האוזן התיכונה. קיימות שיטות כירורגיות מגוונות, אך המטרה הבסיסית זהה – להגיע לאוזן יבשה וללא דלקת פעילה. בנוסף נעשה ניסיון לשקם את השמיעה במידת האפשר, אם כי לעיתים השמיעה לאחר הניתוח גרועה יותר מאשר לפניו.

זהו ניתוח מורכב יחסית, האורך בין שלוש לחמש שעות. הסיבוכים האפשריים כוללים פגיעה בשמיעה, פגיעה בעצב הפנים, דליפת נוזל מח ועוד, אך סיבוכים אלה נדירים יחסית. כולסטאטומה בילדים נחשבת אגרסיבית יותר ונוטה לחזור גם לאחר ניתוח מיטבי, ולכן נהוג במקרים רבים לבצע ניתוח חוזר יזום כ־9–12 חודשים לאחר הניתוח הראשון.

bottom of page